<h1>האורה לרש"י סימן ס"א</h1>
<h2>דף מ:</h2>
לא ישוט אדם (בערובה) [בבריכה] מלאה מים אפילו עומדת בחצר, ואי אית ליה גידודי מותר. מתחמם אדם כנגד המדורה ויוצא ומשתטף בצונן, ולא ישתטף בצונן ויתחמם [כנגד המדורה] מפני שמפשיר המים שעליו. מביא אדם קיתון של מים ומניחו כנגד המדורה בשביל שתפוג צינתן ולא בשביל שתתחמם.
<h2>דף מב.</h2>
וקוץ ברשות הרבים מוליכו פחות פחות מארבע אמות, כדי שלא יזיקו בהם רבים, ובכרמלית אפילו טובא נמי.
<h2>דף נ.</h2>
ומותר לחתוך ענף מדקל מבעוד יום, ומותר להניחו על השלחן בשבת להבריח הזבובים, דכיון דלצורך כך [חתכו] עשאו כלי גמור הוא ואין בו איסור טילטול.
<h2>דף קטז:</h2>
ואסור לקרות בשטרי הדיוטות בשבת.
<h2>דף קלט:</h2>
נותנים מים על גבי שמרים בשביל שיצולו ומסננין את היין בסודרין. ובלבד שלא יעשה (נימא) [גומא] בסידור. [ק"מ ע"א] חרדל שלשו מערב שבת, למחר ממחה ביד אבל לא בכלי. עושין אנומלין בשבת. ואיזה הוא אנומלין יין ושמן ודבש.
ואסור בשבת לתת בגד כנגד פיו כדי לשתות מים עכורים או יין או שום משקה עכור משום סחיטה ששפתיו סוחטות את הבגד, אבל שופך את המים על הבגד ומאליהן יקלחו ולא יסחוט.
<h2>דף קמג:</h2>
נתפזרו לו פירות בחצרו מלקט על יד ואוכל, ולא יתן לתוך סל או לתוך קופה.
<h2>דף קמד:</h2>
סוחטין בפגעין ובפרושין ובעוזרדין אבל לא ברמונים. מפני שיש עושין מהם יין.
<h2>דף קמה:</h2>
זתים וענבים שריסקן מערב שבת למחר היוצא מהן מעצמן מותר.
<h2>דף קמו.</h2>
ומותר לחתוך בשבת קשרי הטלה או התרנגול כשהוא מקושר בשפוד כשהוא צלי, כהדא דמתניתין שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרת, ואמרינן בגמרא מתיר ומפקיע וחותך, מידי דהוה אשובר עצם להוציא ממנו מוח.
אין נוקבין נקב חדש בשבת אבל נקב ישן מותר. גובתא, פירוש שפופרת, אסור לחתכה ולתקנה בשבת, נפלה מחזירין אותה בשבת. נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור.
<h2>דף קמז.</h2>
והמנער טליתו בשבת אי לא קפיד עלייהו מותר.
<h2>דף קמט.</h2>
אין רואין במראה של מתכות בשבת אבל אם קבוע בכותל מותר.
<h2>דף קנ:</h2>
מחשבין חשבונות בשבת שאין צריכין, ואין מחשבין חשבונות הצריכין. וחשבונות של מצוה מותרין.
<h2>דף קנא:</h2>
וקורה שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה, ולא שרי לדבקן בקורה, דהוה ליה בנין ולא כדי שתעלה אלא כדי שלא תוסיף בשבר ותפול לארץ.
<h2>דף קנז.</h2>
מפירין נדרים בשבת ונשאלין לנדרים אם הם לצורך השבת, ושלא לצורך השבת מפירין, אבל אין נשאלין.
